החלטה בתיק בר"ע 47881-08-11

1.   לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופט אילן איטח ונציגי הציבור מר מעוז הלוי ומר אבישי שמר; ס"ע 38300-06-11) מיום 25.8.11, בה נדחתה בקשת המבקשת, מורה למוסיקה וריתמיקה, למתן צו מניעה כנגד פיטוריה.

2.   בהחלטתו בבקשה למתן סעד זמני פירט בית הדין האזורי את העובדות הלכאוריות העולות ממסכת העדויות בפניו. בית הדין קבע כי המבקשת זומנה לחמישה שימועים בעקבות ביקורת שהועלתה כנגדה מצד גננות אשר עבדו עימה וכן בשל טענות שהועלו מצד גורמים במשרד החינוך ובמשיבה. בין היתר נטען כי למבקשת חוסר מקצועיות ואי עמידה בציפיות רמת ההוראה הנדרשת ממורה למוסיקה בגיל הרך וכי קיימת אי שביעות רצון של מרבית הגננות, על אף סיוע רב שניתן על ידי גורמי הדרכה מקצועיים ותקופות ניסיון.

      בשימוע הרביעי אשר נערך למבקשת, מיום 11.5.11, ניתנה למבקשת הזדמנות להשמיע טענותיה. בהמשך שהתה המבקשת בחופשת מחלה בעטיה לא יצאו לפועל ביקורים נוספים של מפקחות, לצורך בחינת עבודתה של המבקשת. ביום 26.5.11 נשלחה למבקשת הזמנה לשימוע נוסף ליום 30.5.11. בא כוח המבקשת הודיע כי המבקשת לא תתייצב בשל מחלתה. בתשובת המשיבה לבא כוחה נטען כי המבקשת נוהגת בחוסר תום לב וכי בא כוחה יוכל להתייצב במקומה. המבקשת ו/או בא כוחה לא התייצבו לשימוע. בשימוע הוחלט על סיום העסקת המבקשת. ביום 22.6.11 הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה למתן סעדים זמניים וביום 10.7.11, אחר קבלת תגובת המשיבה, התקיים בבית הדין האזורי דיון בבקשה.

3.   בהחלטתו, מושא הבקשה שלפנינו, קבע בית הדין האזורי כי דין הבקשה, להורות על ביטול הפיטורים והחזרה לעבודה - להידחות. בית הדין פסק כי הונחו בפניו חוות דעת של מספר גורמים מקצועיים, אשר אינם כפופים למשיבה, המצביעים על כך שאין לאפשר למבקשת להמשיך בתפקידה. בית הדין התרשם כי למבקשת ניתנו הזדמנויות לשינוי חוות הדעת המקצועית אולם הם לא נשאו פרי. לאור האמור דחה בית הדין האזורי טענת המבקשת לפיה ההחלטה על סיום העסקתה לוקה בחוסר סבירות מקצועית. בית הדין פסק כי בשימוע נשמעו באריכות טענות המבקשת וכי בשים לב למגבלת הזמנים שהיתה ידועה למבקשת מצופה היה שהמבקשת תעשה מאמץ לאפשר את קיום השימוע הנוסף שנערך בעניינה. עוד קבע בית הדין כי חרף האפשרות שנפלו פגמים בהליך הפיטורים שתוצאתם ביטול הפיטורים הפדגוגים, סבור בית הדין כי, מאזן הנזקים בשלב זמני זה אינו מצדיק מתן הסעד המבוקש של ביטול הפיטורים, שכן לא מן הנמנע כי תחת סעד האכיפה ינתן בתיק העיקרי סעד חלופי של פיצויים. בין היתר, לאור התמונה המצטיירת של חוסר שביעות רצון מביצוע תפקיד המבקשת בשנות העסקתה והעובדה כי לכאורה למשיבה אין יכולת ממשית לקיים את הוראות התקנון שכן מנגנון הפיקוח אינו כפוף לה.

4.   בבקשתה לפנינו טענה המבקשת כי המשיבה הפרה את הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה באופן שיטתי. המבקשת הלינה על כך שחרף הסכמתה, בדיון בבית הדין האזורי, לאחד את הדיון בצו זמני עם התיק העיקרי, ולמרות שהצדדים נחקרו, בית הדין לא נתן את פסק דינו בתיק וקבע קביעות לכאוריות בלבד. לאור זאת, טענה המבקשת כי, יש לראות בהחלטת בית הדין האזורי כפסק דין ובבקשה לרשות ערעור כערעור. המבקשת טענה כי משהתקבלה טענתה לפיה נפל פגם מהותי בהליך פיטוריה הרי שיש ליתן לה סעד של השבה לעבודה. נטען כי משתפקודה של המבקשת לא נבדק באופן תקין כמתבקש בתקנון מתעוררים ספקות באשר לסבירות הפיטורין. לטענת המבקשת, המשיבה לא קיימה אף אחת מהוראות התקנון וכי כלל הפגמים שנפלו בהליך פיטוריה אף הם מהותיים. עוד נטען כי קביעת בית הדין, לפיה אין ביכולת המשיבה לקיים את הוראות התקנון, שגויה עובדתית. לטענת המבקשת המשיבה גמרה אומר לפטרה עוד בטרם החלה שנת הלימודים הנוכחית וכי עולה חשש שפיטוריה נערכו בשל מערכת היחסים הקיימת בינה לבין גורם במשיבה. לאור האמור טענה המבקשת כי הסעד הראוי הוא סעד האכיפה.

5.   לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ובחנתי את טענות המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים (וראה בר"ע 317/09 כליפה - מדינת ישראל, ניתן ביום 17.6.09 וכן דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995)). מקרה זה אינו מצדיק חריגה מהכלל האמור. לא מצאתי כי יש להתערב בשלב זה בהחלטת בית הדין האזורי, שניתנה על סמך העובדות הלכאוריות שמצא ולאחר ששמע את טענות הצדדים בכתב ובעל פה.

המבקשת עותרת בפנינו למתן סעד של השבה לעבודה. סעד זה לא יינתן בנקל אלא במקרים חריגים ובהתחשב בין היתר בנסיבות הפיטורים (ראו, למשל, ע"ע 215/03 נורית ענבר - יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, טרם פורסם, ניתן ביום 3.11.2006). נסיבות אלו לכאורה לא התקיימו במקרה שלפנינו, לכן אין מקום לסטות מן הכלל האמור. בית הדין האזורי קבע כי מאזן הנזקים אינו מצדיק את הסעד המבוקש של ביטול הפיטורים, לאור התרשמותו מהראיות הלכאוריות שהונחו בפניו לפיהם עולה חוסר שביעות רצון מביצוע תפקידה של המבקשת. לא מצאתי מקום להתערב במסקנות המשפטיות של בית הדין האזורי אשר התרשם ממסכת העדויות שנפרשה בפניו.

אשר לטענת המבקשת כי משהתקבלה טענתה לפיה נפל פגם מהותי בהליך פיטוריה הרי יש ליתן לה סעד של השבה לעבודה, נשיב כי לאור התשתית העובדתית הלכאורית שהובררה בערכאה הדיונית אין מקום, על פני הדברים, להקדים אחרית לראשית וליתן בשלב זה פסק דין ובכללו את הסעד העיקרי בתובענה. ברי כי אין באי מתן הסעד בשלב זה של הדיון כדי למנוע מבית הדין האזורי ליתן כל סעד אשר ימצא לנכון בתום הדיון, לאור מכלול הראיות שיובאו בפניו ולאחר שיהיה בידו לבחון באופן יסודי את טענות המבקשת במסגרת התובענה העיקרית. משאלו הם פני הדברים, נוכח כלל האמור, מתייתר הצורך לדון בבקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד אשר הגישה המבקשת במקביל לבקשה לרשות ערעור שבפנינו.

6.   סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ב' אלול תשע"א, 01 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: